בלוג

מאת: תינא שירין הרוניאן

יש רגעים בחיים שבהם משהו בפנים מתעייף מלהחזיק. זה לא בהכרח משבר גדול או דרמה רועשת, אלא לעיתים זו עייפות שקטה. תחושה עדינה שיותר אי אפשר להמשיך ככה, גם אם כלפי חוץ הכול נראה מתפקד.

במשך שנים חשבתי שריפוי הוא פעולה שצריך לעשות משהו, להבין יותר, לנשום אחרת, לתקן. אספתי כלים, שיטות וידע, אבל משהו עמוק בפנים עדיין חיכה. יום אחד הבנתי אמת פשוטה ועמוקה: הפצע לא ביקש תיקון, הוא ביקש נוכחות.

הרגע שבו הפסקתי לרפא והתחלתי להקשיב

התובנה הזו לא הגיעה מתוך ספר, אלא מתוכי. ישבתי לבד אחרי יום עמוס שלנתינה והכלה, ופתאום הגוף אמר "די". זה לא היה כאב חד, אלא ריק שקט שלא ביקש מילוי, אלא מרחב לנשום בו.

באותו רגע הבנתי שריפוי לא מתחיל כשאני יודעת מה לעשות, אלא כשאני מסכימה להיות. להיות עם הכאב בלי למהר, להיות עם השאלה בלי לדרוש תשובה, ולהסכים לשבת לצד החלקים שעדיין לא מוארים.

ריפוי כזיכרון עתיק

ברבדים העמוקים של התודעה, הריפוי כבר קיים; הגוף והנשמה זוכרים אותו. אנחנו לא באמת לומדים ריפוי, אנחנו נזכרים בו, כמו מים שמוצאים מחדש את הזרימה שלהם כשהסכר נרגע.

לעצור זה אולי הדבר המפחיד ביותר, כי בעולם שבו לימדו אותנו רק לעשות ולפתור, עצירה פירושה להסכים להרגיש. אך ריפוי אמיתי קורה במפגש: ביןנשימה לגוף, בין מגע עדין להקשבה, ובין המילה שנאמרת לאט לשתיקהשמחזיקה אותה. כשזה קורה, משהו עמוק מתיישב – זוהי תחושת הבית.

מתוך השקט נולדה דרך: שיטת תִּינָא (تینا)

ההבנה הזו, שריפוי אינו מאמץ אלא בחירה עדינה להיות, היא הלב של שיטתתינא. זוהי שיטה פרסית עתיקה לריפוי תודעתי, רגשי ואנרגטי המותאמת לעידן החדש.

ככל שהסכמתי לרפא את עצמי בלי למהר, כך יכולתי לפגוש אחרים בלי צורךלשנות אותם. שיטת תינא נולדה מתוך אותה הקשבה עמוקה וחכמה עתיקה. היא אינה מבקשת לשנות אותך או לתקן בך דבר, אלא להעניק לך את הכליםלחזור לעצמך ולמצוא את הריפוי שכבר קיים בתוכך.

אם הגעת לכאן, דעי:

אין בך משהו מקולקל ולא איחרת את הרגע. הריפוי לא מחכה שתהיי מוכנה, הוא מחכה שתהיי כנה והכנות הזו היא כבר תחילתו של הריפוי.

אם משהו במילים הללו נגע בך, אם הגוף הגיב בתחושת הקלה או זיכרון, אני מזמינה אותך להעמיק במסע הזה חזרה הביתה. ניתן להכיר את השיטה דרךתהליך אישי או להצטרף לקורס שיטת תינא, שנולד מתוך הדרך הזו ממש.